מידע מרוכז על יחידות הלימוד (אנגלית ועברית) All school programs from Kindergarten to College' students

  • Kindergarten and elementary school students:

Israeli,  L.  (2006). Beginnings – Education towards Peace Values, (Hebrew & Arabic) Peres  Center for Peace, Tel- Aviv. (kindergarten to 3rd grade)

Israeli, L.  (1999). Footsteps in the Grass - Education Towards Tolerance. (Hebrew & Arabic), Reichgold  Publishing, Tel- Aviv. (3rd to 4th grade). 

Israeli,  L.  (1999).  Israel a multi-cultural society - the Treasure Box. (Hebrew &   Arabic) Hach & Gordon College, Haifa, (Kindergarten to 3rd grade).


  • 5th and 6th grade in Elementary school + Junior & High School + College's students



Israeli, L. (2019). The Ugly Duckling - Where To? https://www.amazon.com/dp/B07WF9VTNV

Israeli,  L.  (2006). View Points – Education towards Peace Values. (Hebrew & Arabic), Peres Center for  Peace, Tel- Aviv, Israel.

Israeli,  L.  (2001). A Multicultural Odyssey. (Hebrew) Mofet Institute, The Ministry of Education, Tel-Aviv, Israel (High  school, (College's students  and teachers in the school system). 

 Israeli,  L.  (2002). The Same Old Thing in a Different Form -  Proverbs and their parallels in the Israeli multi- Cultural  landscape, (Hebrew) Ach & Gordon College, Haifa. (5th to 8th grade).


Two other school programs that I have been a  member in the  development and research teams are :

-  Can I and you change the world? - The right to be respected and the obligation to respect others, The Institute of Social Integrity, University of Bar-Ilan, Ramath-Gan, A school program for 3rd- 8th grade students.


-  Mizmor -Jewish-Ethiopian music and culture, Mathch - A Center for Educational Technology, Ramath-Aviv

               





יחידות הלימוד השונות (לפי גילאים)

חינוך לתפקוד בונה בחברה הטרוגנית ורב-תרבותית


יחידות הלימוד המופיעות באתר זה מעוגנות בתפיסת עולם הומניסטית, מיועדות לתלמידים מגיל הגן ועד לסטודנטים במכללות להוראה (חלקן מתאימות גם להדרכת צוותי מורים בבתי-ספר). היחידות עוסקות בחינוך אזרחי ושואפות לחנך לאורח חיים דמוקרטי, סולידריות ואחריות חברתית. מטרת יחידות הלימוד הינה לאפשר לבתי-הספר להפעיל תכנים ומענים המחזקים את התהליכים של החינוך החברתי-ערכי -קהילתי הבית ספרי.

היחידות מושתתות על חוק היסוד במדינת ישראל של כבוד האדם וחירותו, אמנת זכויות האדם של האו"ם, ובתואם למגילת העצמאות המבטיחה שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי המדינה, בלי הבדל דת, גזע, קבוצה אתנית, לאום ומין. הן מטפחות סובייקטים מוסריים, סובלניים, אוטונומיים, אמפתיים ובעלי שיקול דעת.

 -בבסיס יחידות הלימוד מונחת תפיסת העולם שחברה הטרוגנית ורב תרבותית היא משאב מפרה ומעשיר, המעודד לבדק בית דינמי, לשימור ולעידכון. ססגוניותה ומורכבותה של החברה דורשים רכישת כלים יעילים על מנת להפיק את היתרונות הרבים הטמונים בה.


רשימת יחידות הלימוד:

נדבך על גבי נדבך, מתוך גישה רב-תחומית אינטגרטיבית, מפתחות היחידות אינטליגנציה רגשית וחשיבה ביקורתית תוך שימוש במגוון ערוצים: לימודי חברה, תקשורת, כישורי חיים, אוריינות, ביולוגיה, מדע, לוגיקה, פילוסופיה, היסטוריה, פולקלור, גיאוגרפיה, אקולוגיה, אמנות, דרמה ויצירה.


הגיל הרך

ישראלי, ל'(2006) התחלות, הוצאת המחלקה לתרבות וחינוך לשלום, מרכז פרס לשלום (עברית וערבית).        

 ישראלי, ל' (1999). ישראל חברה רב תרבותית - תיבת האוצרות, הוצאת אח ומכללת גורדון, חיפה (עברית וערבית).       

        

כיתות ג'-ד


ישראלי, ל' (2018). הברווזון המכוער - לאן? חינוך לסובלנות ולתפקוד בונה 

https://www.amazon.com/dp/B083XX4KG8


ישראלי, ל' (1999).  עקבות בעשב - חינוך לסובלנות בחברה הטרוגנית ורב-תרבותית, הוצאת רייכגולד, ת"א (עברית וערבית) חוברת לתלמיד ולמורה.



 כיתות ה', חטה"ב , תיכון

ישראלי, ל' (2006). נקודות מבט –חינוך לערכי שלום, הוצאת המחלקה לתרבות וחינוך לשלום, מרכז פרס לשלום ת"א (עברית וערבית).

ישראלי, ל' (2002). אותה הגברת בשינוי אדרת, פתגם ומקבילותיו בנופיה הרב-תרבותיים של  ישראל  ובתרבויות העולם, הוצאת אח ומכללת גורדון, חיפה.

Israeli, L. (2019). The Ugly Duckling - Where To? https://www.amazon.com/dp/B07WF9VTNV


תיכון, סטודנטים להוראה וצוותי מורים                 

ישראלי, ל' (2001). אודיסאה רב-תרבותית, הוצאת מכון מופ"ת, בית הספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות, ת"א.

ישראלי, ל' (2007). האחר - איום או משאב? תפיסות חברתיות קוטביות – עיון בשני סיפורי ילדים: ה"ברווזון המכוער" לה"כ אנדרסן ו"מיץ פטל" לח' שנהב. הלכה ומעשה בתכנון לימודים כתב-עת מס' 19 של האגף לתוכניות לימודים, משרד החינוך, ירושלים.




מידע כללי על כל יחידה ויחידה:

 

ה ת ח ל ו ת

חינוך לערכי שלום

הוצאת המחלקה לתרבות וחינוך לשלום, מרכז  פרס לשלום

 מדריך למורה (מיועד לגיל הרך) (עברית וערבית)


יחידת הלימוד התחלות מציעה חומרי למידה מתחומים שונים: תיאטרון, אמנות, ספרות ויצירה, מותאמים לגיל הרך, שנועדו לפתח אל הילדים פתיחות מנטאלית ורגשית אל ה"אחר" ולהקנות להם יחס חיובי ואוהד כלפי ססגוניותה של חברה פלורליסטית.

יחידה זו נותנת ביטוי לחששות מהמפגש עם ה"אחר" ונוגעת בדאגה המקננת בלב רבים, שמא המפגש הבין-תרבותי יוביל לנטישת תרבות האם ולאובדן הזהות. היחידה מציעה מודל תוחם גבולות, בשטח הנראה פרוץ ומאיים, בעזרת שני סיפורים:  כבשה דג ופרפר לי' נאדרה וד' רוזלאנד ודירה להשכיר לל' גולדברג. מחד, מאפשר המודל לפרטים שונים להעשיר את עצמם דרך מפגשים בין-תרבותיים, ומאידך, הוא מבטיח את שמירת הייחודיות והזהות של כל פרט במפגש שכזה. המודל מצביע על הקשר של הפרט לתרבות האם כקשר ראשוני ויסודי, שאינו ניתן לערעור.

החוברת כוללת שני פרקים ונספח העוסק בהצגה התחלות: 

פרק א': "השונות כמעשירה וכמרחיבת אופקים" מציג את ערכה החיובי של השונות ואת שפע האפשרויות להעשרה עצמית והדדית, הנפתחות בפני מי שמאמץ גישה ליבראלית ודינאמית כלפי המפגש עם ה"אחר". הפרק יכול לשמש כבסיס לפעילות מעשירה ומגוונת לאורך שנת הלימודים כולה. פרק זה מתחלק לשלושה פרקי משנה, שכל אחד מהם בדרכו הייחודית מלמד על השונות כמעשירה: פעילות של "תיבת האוצרות", תצוגת "כולנו ילדי העולם" והסיפור מרק דלעת להלן קופר.


פרק ב': "המפגש עם ה"אחר" מציע פעילויות הבאות להעשיר, לחדד ולחקור לעומק את טיבו של המפגש עם ה"אחר", בעזרת משחקי דרמה וטקסטים ספרותיים. פרק זה מתחלק לשלושה פרקי משנה: "לחוד וביחד"; "אני ו"אחרים" ומפגש בין-תרבותי.


בסיום החוברת מובא נספח: ההצגה התחלות הכולל "תקציר מוער של ההצגה" ו"מילונית - יותר דומה משונה" המביאה צמדי מילים דומים בעברית ובערבית.

 

 

ישראל חברה רב-תרבותית

ת י ב ת    ה א ו צ ר ו ת  

מכללת גורדון לחינוך, חיפה, והוצאת אח

מיועד לכיתות גן-ג',  עברית וערבית, מדריך למורה


תיבת האוצרות היא יחידת לימוד מודולרית באופייה, מקנה ללומד, בעזרת מגוון תרגילים ופעילויות את ערכה החיובי של השונות כגורם מעשיר ומפתח ומעניקה לו כלים בסיסיים לחברות. התלמיד נפתח לתופעת השונות בעולם הדומם, הצומח והחי – עד למשפחת האדם.

בכל שלב ושלב עומד התלמיד על איכויותיה המפרות של תופעת השונות, ולקראת סיומה של היחידה מוזמן התלמיד להכיל את מסקנותיו למשפחת האדם, מתוך הכרה במורכבות הרגשית הכרוכה במפגש הבין-תרבותי.

יחידת הלימוד נבנית מהקל אל הכבד, ממצבים בהם יש לתלמיד  שליטה מוחלטת על מושא עיסוקו, ועד למצבים בהם הוא מודרך כיצד להתגבר על תחושת האיום שבמפגש עם השונה, ולהקרין פתיחות, רגישות, הבנה וגמישות.

בזעיר אנפין, חווה התלמיד תהליך זה בעזרת הפעילות הראשונה שמציעה "תיבת האוצרות". התלמידים אוספים בקופסא פרטית, אותה הם מקשטים לפי טעמם, אוספים שונים, עד לשלב בו הם מרגישים בטוחים די לפתוח את הקופסא בפני חבריהם לכיתה, ולהציג את אוספיהם. פתיחת מכסה .הקופסא וחשיפת האוספים יוצרת בכיתה חוויה מרגשה, מעין "הפנינג" מבחר האוספים, הרעיונות והדוגמאות מדגים בפני התלמידים את העושר הטמון באינטראקציה חברתית ובהתוודעות ל"אחר".

המפגש הבין-אישי והבין-תרבותי נערך תוך שמירה על זהותו וייחודיותו של כל פרט תוך חיפוש וגילוי של מכנים משותפים. באופן זה יכולים הלומדים להזדהות רגשית עם כאב אובדנו של כלבה של אלה קרי הילדה מלפלנד; תחושת הניכור והדחייה שחווה דניאל בניסיונו להיקלט בחברת הילדים כפי שהדבר מתואר ב אבא חום; אכזבתה של נוריקו-סאן הילדה מיפן, שחברתה מאחרת להגיע למסיבה שהכינה לה נוריקו סאן. התלמידים לומדים, שלמרות השונות במראה החיצוני של ילדים שונים ממקומות שונים בעולם, קיים דמיון רב בין כולם בתחום הרגשי ומפתחים את ההכרה בזכות לשוויון ללא הבדל מין, גזע דת, קבוצה אתנית ולאום.

שיתוף פעולה בין השונים יש בו כדי לתרום לצדדים כולם: שרגא סרטן הנזיר ושוש, שושנת המים מדגימים איכות זו בסימביוזה - חיים משותפים של שני יצורים שונים באופן שהם מפיקים יחד תועלת משיתוף הפעולה.

טפח אחרי טפח מתגלה השונות כתיבת אוצרות, משאב מרחיב דעת ופותח אופקים חדשים.


 

ע ק ב ו ת    ב ע ש ב

חינוך לסובלנות בחברה הטרוגנית ורב-תרבותית 

 חוברת לתלמיד ומדריך למורה (כיתות ג' – ה') (עברית וערבית)

הוצאת דוד רכגולד ושות' חברה בע"מ, חולון  035597060


מי הוא שטבע את עקבותיו בעשב בסמוך לביתו של עודד ינשופי?

מחופשים לבעלי-חיים יוצאים 

תלמידי כתות ג' – ה' למסע בילוש 

בניסיון לבדוק את תגובותיהם לשינוי וחידוש 

ובכוונה לפתח נורמות של חיים בחברה הטרוגנית ורב-תרבותית 

 בטרם יחצו יערות, יפליגו בימים, ויעפילו להרים

בניסיונם לגלות את בעל העקבות המסתורי 

"יתבקש כל משתתף לצלול לעומקיו הוא, ולשאול את עצמו "מי אני?

החוברת לתלמיד, אותה מנהל כל משתתף כיומן אישי מובילה אותו בעולם אלגורי, באל-מקום, ואל-זמן, לעיסוק בסוגיות חברתיות המאפיינות חברה דמוקרטית, הטרוגנית ורב-תרבותית, רלוונטיות לחיי היום יום של התלמיד, כשהוא עצמו הופך לשותף מעורב וגורם תומך בקהילת "בעלי-החיים". היחידה נועדה לבנות אקלים חברתי חם ותומך בבית-ספר ומחוצה לו ולטפל במציאות המורכבת בה אנו חיים תוך עידוד להיכרות בין תרבויות, עדות ודתות שונות ולשיתוף פעולה ביניהן.

היחידה מושתתת על מספר עקרונות יסוד:

כל אחד מאתנו הוא ייחודי בדרכו הוא, אך בו בזמן, יש בינינו קווי דמיון

מפגש בין-אישי, כמו מפגש בין-תרבותי חיובי מתרחש בסביבה בה הפרטים .השונים מודעים לזהותם ולייחודיותם

המפגש הבין-אישי, כמו המפגש הבין-תרבותי, הוא משאב מעשיר ומפרה המאפשר למידה, בדק בית, שימור עדכון והתפתחות לכל השותפים בו

מהדורה עברית כוללת: חוברת לתלמיד (120 עמודים) ומדריך למורה (80 עמודים).

מהדורה ערבית, חלק א' כוללת חוברת לתלמיד (62 עמודים) ומדריך למורה(70 עמודים).

.הפעלת יחידת הלימוד במסגרת הפורמאלית נעשית ע"י מחנכי הכיתות בליווי המדריך 

הפעלת יחידת הלימוד במסגרת הפורמאלית נעשית ע"י מחנכי הכיתות בליווי המדריך למורה והדרכה מטעם המחברת.

 מבנה היחידה: 

יחידת הלימוד עקבות בעשב נחלקת לארבעה מדורים עיקריים:

א. מדור ראשון - מי אני?

שלושת הפרקים במדור זה נועדו לעורר את התלמיד למודעות עצמית; להכיר במורכבותה של האישיות; להכיר בעושר שמציעה הטרוגניות חברתית מתוך היכרות עמוקה יותר עם חבריו לכיתה.

בפרק א': "מי אני?" נערכת פעילות הדמיה. התלמיד בוחר בבעל-חיים, "מתחפש" בדמותו ומסביר את בחירתו.

בפרק ב': "תכונותיו של בעל-החיים שהתחפשתי בדמותו" לומד התלמיד על מורכבותה של האישיות.

בפרק ג': "ביער החלומות" מספר התלמיד על חלומותיו ומאוויי לבו העתידיים.

ב. מדור שני - "שינוי" ואני

במדור זה מתוודעים התלמידים למושגים: "שינוי", "גמישות" ו"הסתגלות"; לומדים להתמודד עם מצבי שינוי תוך היעזרות בכישורים כמו גמישות והסתגלות.

בהקדמה: "פגישת היכרות עם שינוי" ובפרק א': "שינוי - סיפורו של הפיל שהועבר לסביבה חדשה" עוסקים התלמידים בשינוי שמתרחש כאשר עוברים ממקום מגורים קבוע לסביבה חדשה.

בפרק ב': "שינוי" - שכן חדש" עוסקים התלמידים בשינוי שמתרחש כאשר לסביבתם המוכרת נכנס בעל-חיים חדש. בפרק זה מתוודעים התלמידים לתגובות רגשיות שונות כלפי "שינוי" שנעות בין רתיעה לסקרנות; התלמידים בוחנים את תגובתיהם השונות, ומסתייעים במודל התמודדות עם שינוי, שמציעה היחידה, ככלי להתפתחות וקניית דעת.

ג. מדור שלישי - על מפגשים וחברויות

במדור זה מתוודעים התלמידים למודל לחיברות ומיישמים אותו לחייהם הם.

בפרק א': "מהיכרות לחברות" קוראים את הסיפור מיץ פטל כדי להדגים תהליך חיברות. האריה, הג'ירפה והארנב מהווים דגם, בזעיר אנפין, של חברה הטרוגנית. שלושת גיבורי מיץ פטל  מגלים תחומי עניין משותפים לשלושתם מבלי שזהותם הייחודית תטשטש.

בפרק ב': "שונים וחברים" נבדקת מערכת היחסים במעגלים חברתיים קרובים, כמו חברים ומשפחה, בהשוואה למערכת היחסים בין גיבורי מיץ פטל.     

ד.    מדור רביעי - אחרית דבר - ישראל חברה רב-תרבותית

המדור הרביעי מסכם את שלושת חלקיה הראשונים של יחידת הלימוד ומיישמה לחברה האנושית:

בפרק א': "שינויים שעברתי במהלך הלימוד" נערכת פעילות סיכום של הלמידה המאפשר לתלמיד לערוך רפלקסיה על תהליך הלמידה שעבר ולברר לעצמו אם חל אצלו שינוי במהלך הלימוד ובמה.

בפרק ב': "עקבות בעשב" על מפגשים והיכרויות - לאן?" מסירים התלמידים את ה"מסיכות"מתרגמים ומיישמים את הנלמד למציאות החברתית האנושית שבסביבתם הקרובה.  

  

יחידת הלימוד עקבות בעשב הופעלה בבתי הספר הבאים:

בית ספר התומר, בית שאן; ביה"ס הריאלי, אחוזה; בית ספר טשרנחובסקי, כרמל צרפתי; ביה"ס שלווה, קרית-אליעזר; מעלה הכרמל ואל כרמה, חיפה; בית ספר אחד-העם, חדרה; בית ספר אור לטף, גבעת אולגה; בית ספר יסודי א', אבו-סנאן;  ג'בל שייך, עין מאהל; בית ספר תל-חי, המגינים ויצחק הנשיא בקרית שמונה;  בית ספר כפר-יהושע, כפר-יהושע; בית-ספר גורדון, תל-אביב; בית ספר דגניה ויגאל אלון, טירת הכרמל; בית ספר אשכולות, בנימינה; ביה"ס מוצקין, מולדת; ביה"ס אלמוגים, קרית ים; בית ספר העליה, בת-גלים; בית ספר רוטשילד ונחמיה תמרי, אור-עקיבא; בית ספר החורשים, זכרון יעקב; ביה"ס יד לחמישה, ישובי התענ"ך; בית-ספר בן-גוריון, גבעתיים; בית-ספר גאולים, יד-מרדכי ושרת בבת-ים; בית-ספר בני-עטרות, בני-עטרות ועוד רבים אחרים.


עקבות בעשב כבשה את לבם של התלמידים והמורים בבתי-הספר בהם הופעלה. מלבד זאת, זכתה יחידת לימוד זו להדים חיובים והמלצות חמות של הגורמים הבאים: פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית; הגב' אילנה זיילר, מנהלת האגף לחינוך יסודי; הגב' מרים דרמוני-שרביט, אחראית על יישום דו"ח קרמניצר,  מטה שנהר קרמניצר, משרד החינוך; מר סאלח אל-שיך, מנהל היחידה לחינוך הדרוזי במשרד החינוך; מר באסם חייר, מנהל ביה"ס יסודי א', אבו-סנאן; דוד מהרט, מרכז היגוי יהודי אתיופיה; ת"א `הגב' דליה גורן, הנושא המרכז השנתי; ד"ר אבי לוי, מנהל אגף שח"ר; גב' נורית זיידין, מכון מופ"ת; מחקר ופיתוח תכניות; מתן וילנאי, יו"ר האגודה לצמצום האלימות; מר יצחק שפירא, המינהל לחינוך ערכי; גב' זהבה שמש, מנהלת החינוך החברתי, ממלכתי יסודי; ד"ר שאול פז, מנהל היחידה לדמוקרטיה; הגב' רחלה שיפר, מנהלת המחלקה לקליטת תלמידים עולים; מר יאיר בר-קול, מנהל המרפ"דים; מר אריה רוגל, הממונה על מה"ד; משרד החינוך, י-ם; פרופ' יוגב, החוג לחינוך באוניברסיטת ת"א; ד"ר ישעיהו  תדמור, ראש מכללת לוינסקי, ד"ר אליעזר מרכוס, מנהל ביה"ס לעובדי הוראה בכירים, ירושלים; הגב' גליה זלמנסון, מרכז המתנ"סים הארצי; מרכז רבין, רמת אביב; הגב' אמירה פרלוב, מכון ון-ליר, י-ם; עמותת סובלנות, י-ם; ועוד רבים אחרים.

 

 

נ ק ו ד ו ת    מ ב ט

חינוך לערכי שלום

הוצאת המחלקה לתרבות וחינוך לשלום, מרכז  פרס לשלום, ת"א

מדריך למורה (מיועד לכיתות ו', חטה"ב ומעלה) עברית וערבית

יחידת הלימוד נקודות מבט נועדה לשמש כלי חינוכי עקבי וארוך טווח לחינוך לאזרחות פעילה בחברה דמוקרטית רב-תרבותית על-ידי פיתוח כלים למיומנויות חשיבה גבוהות (חשיבה ביקורתית) ועל-ידי פיתוח תרבות קשב ושיח אמפתיים.

החוברת מנתבת את דרכה באמצעות שימוש במיגוון אמצעים מתחום הספרות, האמנות, התיאטרון והמדע, בעקיפין, תוך התרחקות ממוקדים טעונים (פרק א' וב'), ובמישרין, תוך נגיעה במוקדי עימות (ראה: נספח).

פרק א':  פיתוח חשיבה ביקורתית

    הכרה בשונות - פרשנויות שונות למסר חזותי זהה   

   מיצב הכיסאות.     

    מה באיור?     

   מזווית אחרת – תעתועים - רבדים גלויים ונסתרים  

    תרגילי תפיסה.    

    העין המופלאה.    

    (הכד, האב ושני בניו – ספור-עם (ארצות ערב.    

  זום, אישטוואן באניאי.    

    בין שריגי הערבסקות.    

  מה צבעם של פסי החייזר?    

    לראשונה בהיסטוריה של גני-חיות: הומו סאפיינס בכלוב! גן-החיות 

  בקופנהגן, דנמרק.  

    "במבט היסטורי - "ואף על פי כן נוע תנוע"....    

  ששת העיוורים והפיל–סיפור-משל, הודי.    


  • פרק ב':  פיתוח קשב ושיח אמפתי 

    מן האמנות הפלסטית ומן הספרות:   

    "זוג נעליים/ ואן גוך - להיכנס לנעליים של ה"אחר.    

   ט"ו בשבט לסובלנות : איך זה להיות עץ?/  דתיה בן דור.    

 "נקודת ציון- וואריאציה על "איך זה להיות עץ?    

    המקום שבו אנו צודקים/ י' עמיחי.    


נספח: תקציר הסצינות השונות בהצגה נקודות מבט מלווה בהצעות לשיח כיתתי.

 

 

א ו ת ה    ה ג ב ר ת    ב ש י נ ו י    א ד ר ת

פתגם ומקבילותיו בנופיה הרב-תרבותיים של ישראל

המכללה האקדמית לחינוך, גורדון בחיפה והוצאת אח, כפר ביאליק 

(מיועד לתלמידי ה'-ח)ספר לתלמיד ומדריך למורה

יחידת הלימוד אותה הגברת בשינוי אדרת נועדה לבנות גשר בין תרבויות שונות ולקרב בין זרים מתוך הכרת הדמיון שבין השונים. הערכה מציירת לפני התלמיד את פניה של החברה הישראלית כחברה רב-תרבותית, ארץ הגירה, מארג של בני לאומים ודתות שונים החיים בכפיפה אחת ויונקים ממקור משותף.

 הפתגם הוא מימרה קצרה הכוללת חכמת חיים או מוסר השכל. בערכה אותה הגברת בשינוי אדרת מוצג אוסף פתגמים מקבילים זה לזה מבחינה רעיונית. למרות תפוצתם הגיאוגרפית הרחבה וגילם המתפרש על פני אלפי שנים מתגלה באוסף חוכמת חיים אנושית משותפת הנוקטת בדימויים ובעולם אסוציאציות בעלי איפיון מקומי.

 לפני הלומד מופיע רעיון אחד המבוטא בווריאציות שונות. לדוגמא הנושא של עבודה:

    מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת (חז"ל)

    ללא מאמץ לא תוציא דג מהנהר (רוסיה)

  השואף לגדולות - יהא ער בלילה (ערב)

   החורש חפיף - יקצור יבלית (אתיופיה)

    במקום שיש רצון, יש דרך (ארה"ב)

    כפי שאתה זורע תקצור (תימן)


,בד בבד עם תהליך אינטגרציה חברתית שמתרחש בכיתה ובחברה בכלל, מקבל התלמיד חיזוק לזהותו ולדימויו העצמי מעצם העיסוק בשורשיו המשפחתיים. גלימת האנתרופולוג, שהוא עוטה לצורך עריכת המחקר (עבודת שדה) והעיסוק בפתגמים מקבילים - תוצרי תרבויות שונות - פותח בפניו אופקים חדשים, מעשיר אותו אוריינית וערכית.

הפעילויות בערכה מקנות לתלמיד יכולת ומיומנות ב"תרגום" תכנים מדפוס תרבותי אחד לאחר ואת היכולת "להיכנס לנעליו של האחר" – כישורי יסוד לתפקוד בונה בחברה הטרוגנית ורב-תרבותית.

את יחידת הלימוד חותמת פעילות יצירתית כשכל תלמיד ספר-אקורדיון משלו, מבוסס על פתגם ממורשתו האישית, בצד מקביליו, בצד פתגם מקורי פרי עטו.

 



א ו ד י ס י א ה    ר ב - ת ר ב ו ת י ת

חינוך לסובלנות בחברה הטרוגנית ורב-תרבותית

יחידת הוראה מיועדת לתלמידי חטיבה עליונה, פרחי הוראה ומורים 

 2001 ,הוצאת מכון מופ"ת

 בית ספר למחקר ופיתוח תכניות

בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות


אודיסאה רב-תרבותית עוסקת בהקניית כלים למפגש בין תרבותי פורה תוך פתיחת צוהר לתרבויות זרות ופיתוח מודעות עצמית. היחידה מציגה בפני הלומד את החברה הרב-תרבותית כמשאב מפרה ומעשיר, גירוי ללמידה ולהרחבת אופקים.

היחידה מבוססת על מודל וורצל ומובילה את הלומד בשלבים מתפיסה אתנוצנטרית לתפיסה רב-תרבותית. כל שלב ושלב מלווה בדברי הסבר ובהפעלות שונות לקוחות מתחומי למידה מגוונים: טקסטים ספרותיים (שירה, פתגמים, מיתולוגיה, משלים וסיפורי עם); שפת גוף; טקסטים אנתרופולוגים; משחקי ילדים; תשמישי מצווה; אמנות פלסטית (ציור וארכיטקטורה) וסרטי קולנוע. מבין השיטין, עולות שאלות יסוד בתחום היחסים הבין תרבותיים שהלומד מוזמן לתת עליהן את הדעת.

פתח דבר: מאודיסאוס לרב-תרבותיות.

 מבוא: חינוך לרב-תרבותיות - מדוע?

 שער ראשון - מודל וורצל - מאתנוצנטריות לרב תרבותיות.

שער שני - שלבי מודל וורצל - הסברים והפעלות.

סיכום: מודל וורצל - חשיבת על.

מתוך מפגשים עם שרידי תרבויות עתיקות ועם תרבויות בנות קיימא, מתוך אינטגרציה של תחומי למידה שונים עולה ערכו החיובי של המפגש הבין-תרבותי כפותח אופקים, תורם ומתרים.

החשיפה לאחר, לשונה, לבלתי נודע נעשית בו זמנית עם חיזוק הזהות והתדמית העצמית. אודיסאוס במהדורתו הרב-תרבותית יכול להאזין לקסם שירתן של הסירנות כשהוא משוחרר מנטל משא דעותיו הקדומות, ומהכבלים המרתקים אותו לתורן ספינתו.